אתמול פורסמו מסקנות עדת גמזו שדנה בנושא קביעת מנגנונים לשדות קליניים בהכשרה של הסטודנטים לרפואה. בדו"ח נרשמו הצעות רבות, הועלה ואף נקבע מנגנון תגמול (מוסדי) להוראה ואפילו נקבע מנגנון להטלת סנקציות ל"מדשדשים" בה. המורים והקלינאים "יתוגמלו" בעבור חלקם מעצם שיתופם במאמץ הלאומי.
בין ההמלצות הרבות שעלו במסמך המלצה אחת לכדה את עיני, לפיה הוצע אף לקצר את תקופת הסטאז' בחצי שנה. מטרת הקיצור, כמפורט בדו"ח, היא "להסיט משאבים לצורכי ההוראה", בהתאם לשאר המלצות הדו"ח (למעט תגמול המורים) - המלצות אשר בוודאי יידרשו למקורות תקציב ומשאבים.
מדוע לקצר את שנת הסטאז' לחצי שנה - מדוע לא לבטלה לחלוטין? הר"י הקימה ועדה לשינויים הנדרשים בשנת הסטאז', בה היו שותפים דיקני בתי הספר לרפואה. הוועדה המליצה כי מתכונת שנת הסטאז' תשתנה והיא תהפוך לשנת ההתמחות הראשונה במספר מקצועות ליבה
שנה זו, הנחשבת לשנת ההכשרה המעשית של פרחי הרפואה, הפכה ברבות השנים לשנה מיותרת, חסרת תוכן ותוחלת, בוודאי בזבוז משאבים וכספי ציבור. שנה זו אינה מובנית, אין לה יעדים ואף לא מסגרת. אין לה מנגנוני מדידה והערכה, למעט ציון הערכה של מנהלי המחלקה בתום סבב. למדנו ברבות השנים כי חלילה לו למנהל המחלקה להכשיל סטאז'ר/ית. היה ואירוע כזה יקרה, או אז יחל מסע "ייסורים" שכל תכליתו להלבין את הנכשל/ת וזאת בשם מצוקת כוח האדם בישראל.
מדוע לקצר את שנת הסטאז' לחצי שנה - מדוע לא לבטלה לחלוטין? הר"י הקימה ועדה לדון בנושא שינויים הנדרשים בשנת הסטאז'. הוועדה, בה היו שותפים דיקני בתי הספר לרפואה (שבאחריותם שנת הסטאז'), המליצה כי מתכונת שנת הסטאז' תשתנה והיא תהפוך למעשה לשנת ההתמחות הראשונה במספר מקצועות ליבה. לא מדובר בהמצאת הגלגל, מתכונת כזו קיימת בהרבה ממדינות העולם וכמה מהן אף שינו את השיטה המסורתית הקיימת אצלנו לשיטה בדומה לזו שהומלצה על ידי הוועדה בהר"י.
על פי המלצת ועדת הר"י, במהלך שנת ההתמחות הראשונה יוכשרו המתמחים בנושאים רלבנטיים לתחום התמחותם העתידית והרבה מדרישות ההכשרה (POCUS, ATLS, רוטציה ביחידה לטיפול נמרץ, רוטציה במלר"ד, רוטציה ברדיולוגיה) ירוכזו בה. בשנה זו תתקיים הערכה מובנית ורכישת הידע והמיומנות תימדד. בסיומה של השנה ולאחר הערכה, ימשיכו המתמחים בתחומי ההתמחות השונים לפרק הזמן כפי שנקבע על ידי המועצה המדעית לתחום הרלבנטי. כך למעשה ההתמחות "תתקצר" בשנה. קיצור זה הוא בפני עצמו בשורה, שכן המתמחה הישראלי מבוגר ממקביליו בעולם בכמעט חמש שנים.
בוועדה עלה עם זאת כי סטודנטים רבים דווקא נדרשים לשנת הסטאז' כדי לשקול ולהחליט על תחום התמחותם. הצורך הזה הוא כמעט ייחודי לסטודנט הישראלי ולכן, כמובן, נדרש לשנות את אופן ההוראה בשנת הלימודים האחרונה בבתי הספר לרפואה ולהפוך דווקא אותה לשנת הסבב הקליני המשמעותי בחייו של הסטודנט/ית מבחינה מקצועית ולא שנה שתכליתה לימוד לבחינות הגמר. בסיומה יוכלו לבחור את תחום ההתמחות בהם ישאפו להתמקד כעתידם המקצועי.
לא נעשה כל ניסיון לאחד את כל המלצות הוועדות השונות תחת קורת גג אחת ולממש את מסקנותיהן באופן שייטיב באמת עם הכשרת הרופא/ה וזאת בהתחשב בצורכי המדינה, מאוויי פרחי הרפואה, צורכי ההוראה וההכשרה, דרישות המתמחים ורווחתם
בין תוצרי הוועדות הרבות שהוקמו לאורך השנים ולהן נגיעה למצוקת כוח האדם, הוראת סטודנטים, הוראת מתמחים, רווחתם והקשר ביניהן, ניכר כי אין כל קשר או הלימה. לא נעשה כל ניסיון לאחד את כל ההמלצות (והן רבות) תחת קורת גג אחת ולממש את מסקנותיהן באופן שייטיב באמת עם הכשרת הרופא/ה וזאת בהתחשב בצורכי המדינה, מאוויי פרחי הרפואה, צורכי ההוראה וההכשרה, דרישות המתמחים ורווחתם.
הדרך היחידה שבה המערכת תוכל באמת להתאים עצמה לצרכים, מאוויים ודרישות ותפעל ותסונכרן כראוי היא על ידי הקמת גוף מתכל לו יוענקו סמכויות לשנות, כלים לאכוף ומנגנונים לבדוק. המערכת לא תהיה קשורה לכל גורם מעורב דהיום, אלא עצמאית לחלוטין, מקצועית וחפה מכל שיקול פוליטי (מתחלף).
מרוב וועדות, קרוב לוודאי שאף המלצה לא תבשיל בפועל.
הכותב הוא מנהל המערך לכירורגיה כללית, המרכז רפואי רמב"ם, חיפה
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
